מי שמדבר על תל אביב תמיד יפאר את כמות הפעילויות הבלתי נגמרות שיש בה כמו גם את האנרגיות החיוביות והצבעוניות שיש בה מכל עבר. עם זאת, יש נושא אחד שכרוך בחוסר נוחות בלתי נסבלת שיש עליו קונצנזוס והוא החום והלחות שיש בחודשי הקיץ. בעונת הקיץ במיוחד ובימי שרב בפרט, מזג האוויר בתל אביב הופך לבלתי נסבל ופרט לתחושה הכללית של רצון עז להיות מחובר למזגנים אין חשק לעשות דבר.

כמעט בלתי ניתן לחשוב מה היה בתל אביב לפני שהיו מזגנים, איך לעזאזל אנשים הצליחו לעבוד ולתפקד? היום בתל אביב סובלים מתופעות לוואי אחרות שנגרמות מהמזגנים. בגלל שמאוד מקררים בתוך המשרדים ואז האנשים עוברים לחום והלחות שיש ברחוב הם מצטננים ונוצרת תופעה מוזרה של שפעת בקיץ. כמו כן, בשל המעברים החמים מחום לקור ואז שוב לחום, נוצרים כאבי ראש וסחרחורות. בנוסף לתופעות הלא נעימות שנגרמות ממזגנים, אנשים המתגוררים בתל אביב סובלים רבות מחשבון החשמל הנוסק בתקופת הקיץ. מאחר ולא ניתן לשהות במקום סגור ללא מזגן, החל מהרגע שהם שבים הביתה מהעבודה הם נאלצים להדליק את המזגנים עד למחרת בבוקר.
בנוסף, בסופי שבוע כמעט ולא מבלים בחוץ בגלל שכל כך חם ומזיעים, כך שנמצאים רוב הזמן בבית ולכן המזגנים דולקים ללא הפסקה. האנשים התל אביביים מנסים למצוא פתרונות יצירתיים למזגנים הדולקים ללא הפסקה ולכן הם מבלים בסופי השבוע בים, בבריכה, בקניון, במוזיאונים, הצגות וכל מקום ציבורי אשר יהיה ממוזג או ליד מים אשר ניתן לטבול בהם. המצוקה של החום והלחות הופכת לעיתים לכל כך בלתי נסבלת שנאלצים לסיים יום עבודה מוקדם יותר משום שלא ניתן להישאר מרוכזים לאורך זמן אפילו בנוכחות מזגנים. יש משהו באוויר שפשוט יוצר את החשק להיכנס למיטה ולא לצאת עד חודש אוקטובר שמהלכו יסתיים החום הנוראי. הפיתרון הוא להשתדל לא להיות בחוץ כמעט כלל אחרי השעה תשע בבוקר ולפני השעה שבע בערב ואז נמנעים מהשעות החמות והלא נעימות, ומקפידים להיות בנוכחות מזגן פועל ומצנן.